זוהי שאלה שנשאלתי השבוע ואני מאמינה שהיא מעסיקה רבים.
לדעתי אין נכון או לא נכון.
יש מה שנכון לך ולילד שלך.
מה שחשוב הוא שתנחה אותך האמונה ביכולת שלו להשאר בגן בלעדיך והיכולת שלך לאפשר לו את זה ולסמוך עליו שהוא יכול.
בכל דבר שאנחנו עושים ישנו מסר - בין אם הוא מדובר ובין אם לא.
יש לדעתי חשיבות רבה להכנה המוקדמת לקראת הפרידה
לדבר על זה- איך זה יהיה,
לתכנן אמירת שלום מסוימת ממקום מסוים או מחלון מסוים.
ומה שמאד עוזר לפעמים זה לתת לילד משהו ממך, משהו מהתיק שלך כדי שהוא ישמור את זה עד סוף היום - זה כאילו אתה ההורה נשאר איתו.
גם חשוב לומר לו את השעה שתבואו לקחת אותו ולבקש ממנו שכאשר תבואו , הוא יספר לכם משהו שהיה לו במהלך הבוקר, למשל מה אכל היום, עם מי שיחק וכו'.
מקוה שמשהו מזה יסייע,
בהצלחה!
אורנה
2 תגובות:
עקרונות בסיסיים וחשובים.
אבל השאלה העיקרית היא איך לעשות את ההכנה נכון?
האם לדבר על החששות, או דווקא לתאר את החוויה בגן כחוויה חיובית, ולהתמקד ביכולת של בתי להצליח להעביר את היום בגן ולהישאר עם חבריה והגננת?
ואיזו הכנה נכון שאני אעשה אישית?
תודה על השאלה,
לשאלתך איך לעשות את ההכנה- בעיקר לשוחח עם הילד ולספר לו את העובדות כפי שהן עומדות לקרות בבוקר ברמה הטכנית - ככל שיהיה לו יותר מידע הדברים יהיו פחות מאיימים, והחשוב ביותר, להיות נאמנים לכך ולבצע את הדברים שדוברו.
לדובב את הילד ולשאול איך הוא רוצה שיגידו לו שלום ואיפה,
וביום שאחרי, לדבר על מה עזר לו, ולמצוא סדר פעולות ולחזור עליהן מידי בוקר. הקביעות של הדברים יוצרת תחושה של משהו מוכר והוא יודע מה צפוי וזה מרגיע מאד, כי זה מוכר.
חשוב כמובן לדבר על החששות שנשמעים מהילד- ללא חשש.
כדי שהחויה תהיה חיובית עבורו בגן, לא יעזור אם אנחנו נגיד שזה כך, אלא חשוב לעזור לו למצוא דברים שהוא אוהב בגן ולאט לאט לעזור לו לראות את הכל יחד כחויה טובה ובדרך זו, עם הזמן, החששות יעלמו .
אנחנו כמובן מביעים כל הזמן את הרצון והתקוה שיהיה לו טוב אבל לא יכולים להכתיב את ההרגשה הזו.
מקוה שהדברים יסייעו לך,
תודה
אורנה
הוסף רשומת תגובה